מרגע שאתה מועמד מתקבל לשליחות מתהליך הליך ההצבה, שם בונים למועמד פרופיל לפי הליך המיון שעבר, מאפיינים, חוזקות, חיבור למסורת ולדת כדי לדעת להתאים את המועמד למקום שיתאים לו.

 

אדליסט שובצה לקהילה בצפון מערב אינדיאנה. "נחתתי בשדה התעופה הקטן של שיקאגו ואספה אותי מישהי בשם קרן, שהפכה לאדם הקרוב ביותר אליי בשליחות ולאמא המאמצת שלי" מספרת אדליסט שהגיעה לקהילה יהודית אזורית המאגדת בתוכה 5 בתי כנסת, אבל היהודים עצמם מפוזרים ומי שמאגד אותם הם הבתי כנסת והפדרציה היהודית. הפדרציה נותנת לכל מי שגר באיזור הזה שירותים של הפדרציה כמו אירועים חברתיים ותרבותיים, משלחות, קשר עם ישראל. אדליסט קיבלה דירה, רכב, טלפון ומשכורת חודשית של 750 דולר.

 

מה המטרה של השליחות?

התפקיד שלי כשליחה היה לדאוג לחבר את כל העשייה של הקהילה לישראל. המטרה היא לא לגרום להם לעלות לישראל - במדינת ישראל יש המון יהודים, האחים שלנו שם לא פחות חשובים. הבחירה שלהם לחיות שם ולשמר את המסורת והיהדות שלהם שם בקהילות היא בחירה שהיא מודעת והיא חשובה. המטרה היא להוות גשר חי, ליצור קשר בין החווית האישיות שלך ומספר להם את ישראל דרך העיניים שלך, והפוך – הם מספרים את החוויות שלהם וכך נוצר הקשר. זה המהות. עושים את זה באמצעות כל מיני דרכים – שיח, פעילויות לילדים, הסברה באירגונים וכל הפלטפורמה שהשליחות מאפשרת.

 

מה עשית ביום יום?

"עבדתי הרבה בגן ילדים. היה לי קונפליקט מאוד גדול כשהגעתי כי הרגשתי שזה לא התפקיד העיקרי שלי ובהתחלה רצו שאעשה את זה ממש כל יום, ככה שהיה לי קושי בהתחלה אבל עברנו את זה. הייתי עוזרת בגן, בבקרים, היה לי סשן משלי לכל גיל שהייתי מגיעה ומספרת סיפור בעברית, שירים בעברית. הרבה פעמים שהיה לי קשה עם זה, והרגשתי כאילו אני מבזבזת את הזמן שלי, מייקל הסופרוויזר אמר לי משהו שאני מאוד מסכימה איתו -שעצם זה שאני מישהי אחרת, עם לוק אחר, מבטא אחר, ההורים של אותם ילדים שם, יהודים ולא יהודים, יודעים שאני שם ויש לי לגיטימציה להיות שם ובעצם הנוכחות שלי שואלים שאלות על ישראל, מתעניינים בחיים בישראל.

 

בנוסף, עבדתי עם קבוצת הנוער בקהילה, הייתי המדריכה והרכזת שלהם והיינו עושים פעילויות, יוצאים לאירועים משותפים, גם דברים שכייף וגם דברים שקשורים לחיבור עם ישראל. הייתי עושה לא מעט הסברה, מסתובבת בין ארגונים, בתי ספר ציבורים ועמותות למיניהם והייתי מספרת את הסיפור שלי על ישראל. יצא לי להיתקל בארגונים מאוד מוזרים שיש להם כל מיני ריטואלים ספק דת ספק כת, דברים ביזאריים. זה היה להיחשף לעולם אחר ואנשים שחיים קצת אחרת. תמיד פרגנו לי.

 

איך קיבלו אותך בקהילה?

"קיבלו אותי בצורה מדהימה והזמינו אותי המון לכל מיני דברים. אני בהחלטה, הדעות הפוליטיות שלי לא היו כל כך מגובשות, ראיתי שהכי נכון להביא את הסיפור שלי והחוויות שלי ולא בהכרח לדבר על דברים שהם כל הזמן בשיח, ולא פעם מזווית שלילית. רציתי להביא משהו אחר ואנשים התחברו לזה כי זה היה משהו אישי. בחורה צעירה, ששירתה בצבא.

 

הקשר שלי עם האנשים בקהילה היה מבוסס על קשר אישי. עליי, על החוויות שלי, עליהם והחוויות שלהם. זה היה הדבר הכי משמעותי בשליחות. פגשתי אנשים טובים שהכניסו אותי לבית שלהם, פתחו את החיים שלהם לפניי"