חינוך בזמן משבר

מערכת האתר | 3.10.2015

יפעת קרלינסקי, אם לשני ילדים בני 6 ו-3, היא חלק מקומונה של דרור ישראל. יחד עם אב ילדיה, עידן, ואייל הם מרכיבים יחד את הקומונה. לכבוד יום ההולדת ה-40 של השלושה, החליטו לטוס במסגרת 'תבל בצדק' להתנדב בנפאל – "הייתה איזושהי תחושה שיש שינויים שקורים וכדאי שנחווה אותם ביחד. מעולם לא בילינו כל כך הרבה זמן, ביחד, רחוק מהתנועה והיום יום". קרלינסקי חייה באורח חיים שיתופי במסגרת הקומונה, ומהתנועה מקבלים תקציב מחייה כך ש"אין לנו הרבה כסף אלא רק קצת חסכונות שלנו יחד". קרלינסקי החלה לחקור ולחפש מידע על תיירות התנדבותית והאפשרויות השונות לטיול עם ערך מוסף במזרח או דרום אמריקה, כך הגיעה ל'תבל בצדק'.

 

תבל בצדק הוא ארגון הפועל ברחבי העולם, ומציע תכניות התנדבות לישראלים לתקופות שונות של חודש, 4 חודשים או 10 חודשים. "לא היתה להם תכנית למשפחות ובטח לא עם ילדים. בכל זאת, ביקשו שאשלח קורות חיים" מספרת קרלינסקי שפנתה לארגון למידע נוסף לארגון, "לאחר מכן, המשכתי את הקשר איתם, שאלו מה אני יכולה לתת ונתנו לי לדבר עם אחד מהעובדים, עומר, שגר בנאפל. דיברנו וניסיתי להבין מה הקשיים שלהם ומה הם רוצים וככה הוחלט על נפאל".

 

"לא ראיתי את עצמי עוזבת את הילדים ועושה את הטיול הזה למזרח לבד. מבחינתי זה שעידן ואייל הצטרפו זה כי זה הוצע להם, זה היה מאוד ברור שאני והילדים הולכים. בדיעבד, אוי לי אם הם לא היו באים. העניין היה שאני והילדים עושים את הטיול לחודש ואז עידן הצטרף ואייל לחצי מהזמן".

 

קרלינסקי ושאר חברי הקומונה הגיעו לנפאל, שם תוכננו להעביר סמינר למורים המקומיים ולצוות הישראלי, מתוקף הכשרתם והעשייה היומיומית שלהם בתחום החינוך הבלתי פורמלי. קרלינסקי מספרת כי הצורך בסמינרים והכשרות מסוג זה למורים המקומיים נובע מכך ש"מורים בנפאל מרוויחים בין דולר ל 2 דולר ליום ובעצם הם סוג של בייביסיטר. אם סיימת כמות מסוימת של שנים אוטומטית אתה יכול להיות מורה, אין סמינרים או הכשרות למורים. כל היחס שלהם לכל התחום של הלימודים הוא מאוד נמוך. זה לא מדינת ישראל, עם כל הצרות שלה".

 

על מנת להיערך לנסיעה, ישבו השלושה והכינו למתנדבים מצגת על קורצ'ק באנגלית – "לאחר שיחה עם עומר, נציג תבל בצדק, הבינו כי צריכים בעיקר טכניקות להפעלה של ילדים. הבאתי חוברת משחקים ועוד כל מיני אביזרים ובגלל שהם נורא רצו דברים לגיל הרך הבאנו את כל הדברים שאנחנו עובדים במרכז לגיל הרך פה בארץ כמו פאזלים ודברים שהוצאנו מהאינטרנט, דברים שאנחנו יודעים שזה הרמה שהיינו רוצים ונסענו" מספרת קרלינסקי.

 

אורח החיים של קרלינסקי הוא ייחודי לנוף הישראלי, היא חלק מקיבוץ המחנכים העירוני של תנועת דרור ישראל, תנועה שהוקמה על שם דרור החלוץ מגטו וורשה. התנועה היא המשך של תנועת דרור מאירופה, שמכילה 3 תנועות שהם גם מעגלי חיים – הנוער העובד הלומד, תנועת הבוגרים (גילאי 21-30 שגרים בקומונות) והמעגל הקטן והמבוגר קהילת קיבוצי הקבוצות השתפנית משימתית (31 והילך). קרלינסקי חיה ב'קבוצת אדם' מגיל 17 – "אנחנו חבר'ה שצמחנו ביחד ובערך בגיל 31 החלטנו שגם נביא ילדים יחד. אנחנו לא בני זוג במובן שהתחתנו והבאנו ילדים אבל זה אנחנו. בחרנו להביא שני ילדים להיום, ואנחנו מגדלים אותם יחד.

 

אנחנו חיים בסביבה הרבה יותר גדולה שזה קומונות, שהם ממש בתים לכל דבר, שחיים שם מספר מבוגרים וילדים יחד. ויש לנו מערכות שיתופיות בתוך החיים הקיבוציים. בקומונה שלנו גרים שלושה מבוגרים ושני ילדים, הסביבה שלנו זה בערך 13 אנשים מבוגרים וילדיהם. הילדים יודעים מי ההורים הביולוגיים שלהם, והם גדלים פה בבית. הם הולכים למערכת ציבורית  שדרור ישראלים הם גם מחנכים בתוך המערכת. בצהריים הם מגיעים לבית הילדים ונמצאים שם עד אחר הצהריים". עידן, אבי ילדיה של קרלינסקי הוא גנן ורכז הגיל הרך בדרור ישראל ואילו היא מרכזת את הפעילות של דרור ישראל בגוש דן ועושה השתלמויות למחנכים ברחבי הארץ.